- סנואתא
- סְנוּאֲתָא, שְׂ׳f. (סְנֵי 1) the hated wife. Targ. O. Deut. 21:15 ס׳ ed. Berl. (oth. ed. שְׂנוּאֲ׳, a. שְׂנִיאֲ׳; Y. סְנוּתָא, a. סְנֵיתָא, סְנִי׳). Targ. O. Gen. 29:33 ס׳ ed. Berl. (oth. ed. שׂ׳; Y. שָׂנֵיתָא). Targ. Prov. 30:23 שנוא׳ (ed. Lag. שְׂנִי׳); a. e. 2) hatred, v. סִנְאֲתָא.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
